כתב הסיכומים הטוב ביותר 

כיצד אתם בונים את הסיכומים שלכם? אם אתם כמו עורכי דין רבים, קרוב לוודאי שבתחילת הסיכומים אתם בוחרים לטעון את הטענות החזקות של הקליינט שלכם ובכך מנסים לשכנע את בית המשפט מדוע מגיע דווקא לקליינט שלכם לנצח בתיק. זה בדרך כלל מה שאני אומר למתמחים ולעורכי הדין הצעירים במשרד. "תתחיל חזק", "תגלה את הטיעונים החלשים באמצע, ואז תסיים חזק."

אבל ... לא בטוח שזו הדרך הטובה ביותר להתוות את הסיכומים.

ליטיגציה היא אומנות. שלא כמו מתמטיקה או מדע, בהם יש רק תשובה אחת נכונה, באומנות אין רק דרך אחת שהיא הטובה ביותר לעשות משהו. פיקסו, דאלי סזאן וכו' עבדו עם לוח צבעים זהה ובכל זאת יצרו יצירות המתארות את גוף האדם באופן שונה בצורה רדיקלית, אבל אף אחת מיצירות המופת שלהם לא יכולה להיחשב באופן אובייקטיבי כטובה ביותר.

אותו הדבר גם בנוגע לאופן שבו ניתן לטעון סיכומים. יש גישות רבות ושונות, אבל לא ניתן באופן אובייקטיבי להצביע על אחת מהן כדרך הטובה ביותר לטעון את הסיכומים.

מהנחת מוצא זו תנו לי להציע לכם גישה נוספת איך לטעון טיעוני סיכום.

במקום להתחיל דווקא עם הטיעונים החזקים של הקליינט שלכם ואז לטעון "אבל, הנה הטיעונים החלשים של התיק," כדאי לשקול לטעון קודם את הטענות החלשות בתיק ואח"כ לחשוף את הטענות החזקות שלכם בתיק. זה משום שהמילה "אבל" מציינת, "שימו את מה שאמרתי עד עכשיו בצד, ושימו לב למה שאני עומד לומר לכם עכשיו."

לדוגמא, בואו נניח שבמהלך שיחת הערכה הבוס שלכם אומר לכם, "באופן כללי, העבודה שלך והביצועים שלך יוצאים מהכלל, אבל . . . אתה צריך לשפר את כישורי התקשורת שלך עם הסביבה."

אם אתם כמו רוב בני האדם, קרוב לוודאי שאתם תתקבעו דווקא על החלק השלילי של ההערכה, למרות שבסך הכול הערכת הכישורים שלכם הייתה טובה ולמרות שהבוס אמר לכם שאתם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. זהו הטבע האנושי – כשאנחנו שומעים את המילה "אבל", אנחנו שוכחים לגמרי את האמירות הקודמות ומתמקדים בהמשך הדברים. לא מאמינים לי? תארו לעצמכם את האדם שאתם אוהבים יותר מכל אומר לכם, "אני אוהב אותך הכי בעולם. אתה הבנאדם הנפלא ביותר שפגשתי אי פעם. אני לא יכול לדמיין את חיי בלעדיך, אבל . . ."

כל מה שצריך זו מילה אחת בלבד וכבר שכחתם כמה אתם נפלאים. נכון?

עורכי דין ניצחו תיקים רבים כאשר בסיכומיהם הם טענו "יש לנו תיק חזק ולכן מגיע לקליינט שלנו לנצח . . . אבל, יש גם כמה טענות חלשות יותר שאתה בית המשפט צריך לדעת." (בבית המשפט צריך להתמודד עם כל הטענות. לא ניתן ולא מומלץ בסיכומים להתעלם מטענות שלא נוחות לכם). אם אתם סבורים שמבנה כזה של טיעון עלול לסכן את הלקוח שלכם ולהסיט את תשומת הלב של השופט דווקא לטענות החלשות בתיק, כדאי שתשקלו לשכתב את הטיעון כך: "יש מספר טענות חלשות בתיק שבית המשפט צריך לדעת עליהן ושהועלו בפניו . . . אבל, יש לנו תיק חזק ולכן מגיע לקליינט שלנו לנצח."

לא כדאי שתנסו לטעון את טענותיכם כך בשלבי קדם המשפט. בשלבים אלו בית המשפט עדיין לא שמע את העדים, לא ראה את הראיות ולא ממש מכיר את התיק. לכן בשלב זה אין טעם לנסות להבהיר לבית המשפט שהטענות של הקליינט שלכם חזקות, כי לבית המשפט עדיין אין תמונה ברורה של התיק.

אבל בזמן הסיכומים, התיק פרוש בפני בית המשפט. כל מה שנשאר לכם זה לסכם. בכך שתתמודדו קודם עם החולשות בתיק שלכם לפני שתציגו את הטיעונים החזקים שלכם, תגדילו את האמינות שלכם אצל השופט וזה גם יעזור לו להבין במהירות את הטענות שלכם.

הלקח החשוב הוא שאין דרך הכי טובה לטעון סיכומים. אל תטעו לחשוב שיש רק דרך אחת מסוימת לטעון סיכומים או שישנה נוסחת קסם שתעבוד בכל משפט. כל משפט הוא שונה, כל לקוח הוא שונה וכל שופט הוא שונה. כעורכי דין עליכם לגלות מהו מבנה הטיעון שמתאים לתיק שלכם כדי להפוך אותו ליצירת מופת. בהצלחה!